הטלוויזיה בישראל היא אחד ממקורות המידע הגדולים ביותר שישנם. הטלוויזיה מציגה לקהל הצופים שלה את המתרחש לא רק בארץ אלא בעולם כולו. ריבוי הערוצים מכל מדינה מאפשר לנו התוודעות אל תרבויות אחרות, אל אנשים וצורות חיים שונות אפילו אפשר למצוא תוכניות על עיצוב פנים מרפאת שיניים. כמובן שהשפע הקיים לא בהכרח מעיד על כך שאנשים צופים ומביטים בתוכניות מהעולם הרחב, אך נתוני הרייטינג המודדים את אחוזי הצפייה בכל ערוך מעידים כי אנשים רבים נהנים מצפייה גם בערוצים שאינם ישראליים. הטלוויזיה בעיקר באמצעות שידורי חדשות רציפים ויומיים מאפשרים לצופה לקבל את המידע באופן מרוכז. על כורסת המתנה נוחה אנחנו יושבים ומקבלים עד לפה ממש את כל ההיבטים הכלכליים חברתיים ומדיניים שהתרחשו במהלך היום.

עדכונים על הנעשה בכנסת או בערים השונות, אם היו אי אלו התרחשויות פליליות או אירועים שונים ויוצאי דופן כמו תאונת דרכים או תאונה אחרת. החדשות מביאות גם אירועים שמחים לתודעת הצופה ולא רק אירועים קשים ומורכבים היא מדווחת על חוקים חדשים שנחקקו, על אירועים תרבותיים כמו פסטיבלים, פתיחה של מוזיאון חדש או יוזמה חינוכית תרבותית במקום מסויים בארץ.

מה עשינו בטרם הייתה הטלוויזיה מקור איתן למידע, מאיפה קיבלו האנשים את האינפורמציה על ההתרחשות בארץ ובעולם? בעיקר באמצעות הרדיו. הרדיו אמנם אפשר לנו לשבת על כורסת המתנה אך לא יכולנו לראות את המתרחש או לקבל תמונות מהעולם, הדבר היחיד שזכינו לקבל מהרדיו הוא עדכון קולי באמצעות שדר על סיכום התרחשויות היום. הרדיו היה דרך להעביר מסרים, לשדר חדשות ולעדכן עדכונים כמו גם להשמיע מוזיקה או תסכית סיפורי מעניין. כיום האינטרנט הוא אחד האמצעים התקשורתיים המובילים ביותר שמביא את קברניטי הטלוויזיה בארץ ובעולם לשמור על ערנות וחדשנות ולספק סחורה מגוונת ומעניינת יותר כדי לשמור על אחוזי צפייה טובים. התוכניות נמצאות כל הזמן בפיתוח והגיוון הוא אדיר, למעשה ישנם מעל שלוש מאות ערוצים לכל אחת מספקיות הטלוויזיה בישראל.


הטלוויזיה כיום מאפשרת שידורים שבעבר היו נראים קיצוניים ובוטים מאד. ז'אנרים רבים משודרים בערוצים שונים חלקם נתונים באופן קבוע לביקורת ומחלוקת בעיקר בנוגע לתכנים המשודרים, תכנים מיניים, אלימים או בוטים. אין לטלוויזיה כך ניראה מסנן של ממש בנוגע לתכנים אותם היא משדרת, היא יכולה להציג תוכנית על אסלות כמו תוכנית על זיקנה, על סקס או על אלימות. אסלות כנושא לגיטימי לסרט או לתוכנית זהו רעיון מופרך, אך כאמור אין גבול כמעט לחופש היצירה.

הדיון על הלגיטימציה של הטלוויזיה לשדר את מכלול התכנים הללו נמצא בעין הסערה לאורך שנים רבות. הפתרונות הם כמובן לבחור בקפידה את הערוצים אותם קולטים בבית, את החשיפה של התכנים הללו לצפייה של ילדים או נוער וכדומה. כאשר לעיתים רבות ישנה התנגשות בין חופש הביטוי לבין הרצון לשמור על רמה מסוימת, גבוה ככל שניתן.